בני גרמוש 2005 בע"מ נ' מדינת ישראל

החלטה

1.זו החלטה בבקשת המבקשת להורות על ביטול איסור השימוש שניתן לרכבה על ידי קצין המשטרה ביום 22.6.2011, וזאת למשך 30 יום.

2.רכבה של המבקשת היה מעורב בגרימת תאונת דרכים בעת שנהג בו עובד שכיר של החברה – פראחין סאמי, אשר רישיון הנהיגה שלו נשלל על ידי קצין המשטרה למשך 60 יום בגין האירוע כאמור.

למען הסר ספק הציג לפני ב"כ המבקשת אסמכתא מגרר "זאב" ולפיה רכבה של המבקשת מאוחסן עוד מיום 22.6.11.

3.לטענת ב"כ המבקשת הנהג שביצע את העבירות המיוחסות לו הינו עובד שכיר בחברה וכי אין לחברה כל זיקה לביצוע העבירות שבוצעו כאמור על ידי הנהג.

4.הרכב משמש את החברה לעיסוקיה והשבתתו בנסיבות אלה גורמת לחברה נזק לא מוצדק ופגיעה בכיסה הכלכלי.

עוד נטען כי החברה מתחייבת שלא להעסיק עוד את הנהג ולא למסור לו רכב אחר בבעלותה.

5.בעת הדיון טען ב"כ המבקשת כי המבקשת עשתה כל שביכולתה על מנת למנוע ביצוע עבירות כאמור, המבקשת מזהירה נהגים לרבות את המבקש מביצוע עבירות ואף לפני קבלתו של הנהג לעבודה בדקה את הרישומים התחבורתיים שלו. המבקשת הודיעה כי היא עתידה לפטר את הנהג מעבודתו ולפיכך סבור ב"כ המבקשת כי יש לקצר את תקופת הפסילה.

6.ראשית יובהר ויודגש כבר כעת כי העבירות המיוחסות לנהג בוצעו בשעה 01:00 לפנות בוקר קרי לאחר שעות העבודה כאשר המבקש בעצמו אישר בחקירתו באופן ברור כי סיים את עבודתו בשעה 16:00 (עמ' 2 לחקירתו במשטרה שורות 7-8). אם כן הרכב כאמור בבעלותה של המבקשת נשאר ברשותו של הנהג גם לאחר שעות העבודה ושימש אותו לצרכיו הפרטיים שכן הנהג בחקירתו אישר כי סיים את עבודתו בשעה 16:00 התעכב בתל-אביב, עצר באשקלון לשתות (מדובר במשקאות אלכוהול) אצל חבר ורק לאחר מכן היה בדרכו חזרה לביתו ברהט.

7.אם כן, אזהרותיה של המבקשת ככל שניתנו לנהגים המועסקים ברשותה, ייתכן שמתייחסות לאי ביצוע העבירות במהלך שעות העבודה. ואולם ככל הנראה אינן מתייחסות לזמן ולשעות שמחוץ לשעות העבודה שכן כאמור כפי שראינו, רכבה של החברה שימש את הנהג גם לאחר שעות העבודה. ויוזכר יום עבודתו של הנהג ביום האירועים הספציפי, הסתיים מוקדם באופן יחסי בשעה 16:00.

לא ניתנה מטעם המבקשת כל הבהרה לגבי השאלה האם רכבה בו נהג הנהג מטעמה בעת שנתפס כאמור על ידי המשטרה, הינו רכב צמוד לנהג אף לאחר שעות העבודה או לחילופין האם באותו יום ספציפי נותר הרכב ברשות הנהג לצורך חזרתו לביתו ברהט.

8.טען ב"כ המבקשת כי בדעת המבקשת לפטר את הנהג כאמור ואולם נראה כי מאז האירוע ביום 22.6.11 ועד היום, לא מצאה לנכון לעשות זאת.

9.עוד טען ב"כ המבקשת כי מטופס השימוע עולה כי המבקשת כלל לא הוזמנה לשימוע ומי שנכח בשימוע שנערך לכאורה למבקשת, היה הנהג.

מעיון בטופס השימוע לגבי ההחלטה בדבר איסור מנהלי על שימוש ברכב, עולה כי אכן מי שנכח באותו שימוע היה הנהג ולא ברור האם בעלת הרכב – הלא היא המבקשת, אכן הוזמנה לשימוע.

לא מצאתי בחומר הראיות שהוגש לעיוני, הזמנה לשימוע ביחס לאיסור השימוש ברכב, הממוענת למבקשת כבעלת הרכב.

10.נראה לי כי מאחר שהעבירות המיוחסות לנהג בוצעו לאחר שעות העבודה ובסיום עבודתו של המבקש, ומאחר שלא ברור האם הרכב צמוד באופן קבוע לנהג כדבר שבשגרה, וכן לנוכח טענת המבקשת כי היא מזהירה את נהגיה לבל יבצעו עבירות וכי היא בודקת את עברם התעבורתי, יש מקום להורות על קיצור תקופת איסור השימוש ברכב ולהעמידה על 21 יום.

בתום התקופה יוחזר רישיון הרכב למבקשת.

ניתנה היום, ג' תמוז תשע"א, 05 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: